top of page
  • ivylele

כתיבת UX מא' ועד ת': מילון מונחי מיקרו-קופי

עודכן: 10 בספט׳ 2023


או.טי.פי (OTP) – ראשי תיבות של "One Time Password", המוכר לשמצה למשתמשים העבריים כ"קוד אימות חד-פעמי" כמעט מכל תהליך הרשמה או כניסה לממשק דיגיטלי שדורש אימות של הזהות שלכם. במסגרת OTP המשתמשים מתבקשים למסור את מספר הטלפון הנייד שלהם ואז לחכות שיקבלו הודעת SMS עם קוד בן כמה ספרות שעליהם להקליד בכניסה לממשק. כחלק מתהליכי הרשמה וכניסה, גם תהליך OTP אמור להיכתב על ידי כותב.ת UX.


הודעת או.טי.פי של קופת חולים כללית
תהליך OTP באפליקציית כללית

אונבורדינג (Onboarding) – פלואו (ראו ערך) מיוחד המיועד למי שמשתמשים בפעם הראשונה במוצר דיגיטלי או בפיצ'ר מסוים. תהליך האונבורדינג אמור לערוך היכרות קלילה עם הממשק ומורכב בדרך כלל מסקירה מהירה של אופן השימוש או של המסכים המרכזיים. נכון, אמרתי 'קלילה', אבל אונבורדינג הוא שלב קריטי ומשימה מורכבת לכותב.ת UX.


אוריינות דיגיטלית (Digital Literacy) – ביטוי שמשמש אותנו במהלך אפיון המשתמשים שלנו ומתאר את מידת השליטה שיש להם בשימוש בממשקים דיגיטליים. אם קהל היעד שלנו הוא מבוגר, למשל, סביר שרמת האוריינות הדיגיטלית שלו נמוכה יחסית למשתמשים צעירים, ולכן ייתכן שנצטרך להסביר יותר בפירוט פעולות שיהיו ברורות מאליהן לקהל צעיר.


איי-בי טסטינג (A/B Testing) – במיקרו-קופי הכוונה לשיטה שמאפשרת לנו להציג למשתמשים שונים שני (או יותר) טקסטים חלופיים ולבדוק איזה מהם עובד יותר טוב מבחינת התוצאה המבוקשת (למשל במבחן של יותר לחיצות על הכפתור, יותר פעולות שבוצעו בהצלחה או שביעות רצון רבה יותר של המשתמשים).


אפיון שפה (Voice and Tone או Tone of Voice, תלוי את מי שואלים) – מסמך מקצועי שמסייע לכותבי קופי ומיקרו-קופי למותג, גוף או מוצר מסוים לכתוב את התוכן בצורה הטובה והמתאימה ביותר לשפה שנבחרה בשבילו – בדיוק כמו שספר מותג מגדיר את השפה הגרפית עבור המעצבים והמאפיינים. אפיון שפה נכתב על ידי מאפיינ.ת שפה, ותפקידו לתאר את החזון, הערכים, הפרסונה (ראו ערך), המסרים וכללי הכתיבה שישמשו כל כותב.ת תוכן.


בדיקת/מבחן שמישות (Usability Test) – כלי מחקר שמשמש לבדיקת חוויית המשתמש בממשק שאנחנו עובדים עליו. בעצם זה מבחן האמת של הממשק מול המשתמשים האמיתיים והפוטנציאליים שלו: האם הם מסתדרים עם הממשק? האם הם מבינים מה הם צריכים לעשות בכל מסך? האם המיקרו-קופי ברור או שצריך לשנות משהו?


בוטומשיט (Bottomsheet) - בדיוק ככמו ששמו מרמז, זהו חלון שנפתח בתחתית המסך.


בולטס (Bullets) – ה"קליעים" שלנו (תַּבְלִיטים, אם אתם שואלים את האקדמיה ללשון העברית) הם פשוט הסימנים שמופיעים ליד טקסט שפורק לשורות ממוקדות. לא משנה אם אתם משתמשים בעיגולים, סימוני וי או חצים - מדובר בשיטה מצוינת להפוך טקסט ארוך ומורכב לרשימת קניות קולעת.


בולטס אצל טוויטר (וגם שפה ממוגדרת ופנייה לא אחידה ביחיד וברבים)
בולטס אצל טוויטר (וגם שפה ממוגדרת ופנייה לא אחידה ביחיד וברבים)

דיסקליימר (Disclaimer) – בדרך כלל טקסט משפטי שהממשק מחויב להציג. עורכי הדין ישאפו לנסח אותו בצורה בלתי קריאה, ועלינו מוטלת המשימה לכתוב אותם בשפה שבני אדם יבינו.


דף/עמוד נחיתה (Landing Page) – בניגוד לאתר אינטרנט רגיל, שכולל כמה עמודים ובנוי בצורה מורכבת שכוללת מסרים מרובים, עמוד נחיתה הוא דף אינטרנט בודד שמוקדש בדרך כלל להנעה שיווקית לפעולה בודדת כמו הרשמה לקורס, קניית מוצר או הורדת אפליקציה.


הובר (Hover) – כשאלמנט במסך משתנה כשאנחנו עוברים עליו עם העכבר. המקרים שרלוונטיים למיקרו-קופי הם אלה שבהם הפעולה מקפיצה טקסט ולא רק מבצעת שינוי גרפי.


הודעת הובר באתר של Wix שמופיעה כשעוברים עם העכבר על כפתור Save - ונעלמת כשזזים
הודעת הובר באתר של Wix שמופיעה כשעוברים עם העכבר על כפתור Save - ונעלמת כשזזים

הודעת דחיפה (Push Notification) – הודעות פוש (או "התראות", רק לא "התרעות") נשלחות למשתמשים למכשיר האישי שלהם. הן יכולות לכלול מידע פסיבי, שמטרתו רק ליידע את המשתמשים ("הקוד שלך הוא 12345"), או לכלול הנעה לפעולה ("יש לך הודעה חדשה").


הודעת ולידציה (Validation Message) – כשמדובר במיקרו-קופי הכוונה היא להודעות אישור או הודעות שגיאה שמגיבות לתוכן שהמשתמשים הזינו בשדה מסוים. בעולם בלי כותבי UX, משתמשים היו עלולים לבלות את חייהם בהתמודדות עם הודעות כמו "מספר הטלפון שהזנת אינו חוקי".


הודעת הוולידציה של שופרסל מאשימה אותי בפלילים
הודעת הוולידציה של שופרסל מאשימה אותי בפלילים

הודעת שגיאה (Error Message) – יוסטון, יש לנו בעיה. הודעות שגיאה הן הדרך שלנו לשקף למשתמשים שיש בעיה או תקלה. לא משנה אם השגיאה נובעת מטעות שלהם או מטעות שלנו, זה המקום והזמן להסביר מה קרה ומה אפשר לעשות כדי להתגבר על זה. הודעת שגיאה יכולה להיות טקסט באדום שמתריע על הבעיה במסך עצמו (למשל, שחסרה ספרה במספר הטלפון שהוקלד) ויכולה לבוא בצורת פופ-אפ (ראו ערך).


וויירפריים (Wireframe) – שלב ראשוני באפיון ובעיצוב ממשק שבו מסדרים וממקמים את האלמנטים השונים בכל מסך (טקסטים, תמונות, כפתורים, סרגלים וכו') בצורה בסיסית. וויירפריימס בדרך כלל יהיו בצבעי שחור-אפור-לבן ולא יכללו עדיין את מרכיבי העיצוב הגרפי שיבואו בהמשך ויהפכו למוקאפ (ראו ערך). מבחינת מיקרו-קופי, זה שלב אידיאלי להכנסת טקסטים כי יש עדיין אפשרות להשפיע על מבנה המסך בהתאם לצורכי הקופי (למשל, לבקש להכניס כותרת משנה במקום שצריך בו הסבר נוסף).


כפתורי רדיו (Radio Buttons) – רכיב בממשק שבו המשתמשים צריכים ללחוץ על עיגול קטן כדי לסמן שבחרו באפשרות מסוימת. במקרה של כפתורי רדיו, הממשק יאפשר בחירה אחת ויחידה (בניגוד לצ'ק בוקס, שבדרך כלל יאפשר לבחור גם יותר מתשובה אחת).


לוקליזציה (Localization) – האקדמיה ללשון קוראת לזה הַמְקָמָה, והמשמעות היא להתאים מוצר או ממשק לקהל שונה מזה שהוא נועד בשבילו במקור. בהקשר של מיקרו-קופי הכוונה היא בדרך כלל להעברת הממשק שלנו לשפה אחרת, כשאנחנו לא סתם מתרגמים מילה במילה, אלא ממש מתאימים את הטקסט לקהל החדש.


לורם איפסום (Lorem Ipsum) – כינוי לטקסט דֶּמֶה חסר משמעות שמטרתו לסמן מקום שבו יבוא טקסט אמיתי בשלב מאוחר יותר. אין פדיחה גדולה יותר מלשכוח איזה לורם איפסום סורר בממשק שלכם.


מוקאפ (Mockup) – אם הוויירפריימס (ראו ערך) הם הסקיצה הראשונית, מוקאפס הם השלבים המתקדמים של אפיון ועיצוב ממשק. כאן כבר נראה מיקום וסידור מתקדמים של האלמנטים במסך, כולל צבעים, גופנים, תמונות ועוד – אבל הממשק עדיין לא יהיה מפותח. מבחינת מיקרו-קופי, זה הזמן שבו נוכל לראות איך משתלבים במסך הטקסטים הכמעט סופיים שלנו – ולהכניס תיקונים קטנים שמתבקשים מהעיצוב.


מיקרו-קופי (Microcopy) – כל המילים והמשפטים שמופיעים בממשקים דיגיטליים (ורק דיגיטליים!) וקשורים באופן ישיר לפעולות של המשתמשים בממשק. מיקרו-קופי כולל רשימה ארוכה של רכיבים, ובהם כותרות, סרגלי ניווט, כפתורים, הודעות שגיאה, פופ-אפים ועוד. משתמשים במיקרו-קופי כדי לסייע למשתמשים לבצע את הפעולות בהצלחה (שמישות), כדי להניע אותם לפעולה וכדי לספק להם חוויה רגשית תואמת ממשק ומותג. מה נכלל תחת מיקרו-קופי? פירוט אפשר למצוא בערך של וויקיפדיה.


מסע לקוח (Journey) – הדרך רצופת המכשולים שאנחנו עוברים כמשתמשים מהרגע שנחשפנו למותג או למוצר ועד לסיום האינטראקציה. מסע לקוח דיגיטלי יכול להתנהל לדוגמה כך: הודעת סמס מהבנק על הלוואה נהדרת > לחיצה על לינק בהודעה > עמוד נחיתה > לינק למסך ייעודי באפליקציה > תהליך לקיחת הלוואה אונליין > כסף בחשבון > הודעה שמחה מהבנק.


מצב אפס / אמפטי סטייט (Empty State) – טקסט או מסך שמופיעים כשאין מידע להציג למשתמשים (למשל: "עדיין לא הוספת אתר למועדפים", "לא מצאנו תוצאות לחיפוש שלך", "יש לך 0 הודעות"). ברוב המקרים זאת הזדמנות להניע את המשתמשים שלנו לפעולה ("כדי להוסיף אתר למועדפים לוחצים על הלב"), להסביר מה הם יכולים לעשות כדי לשנות את המצב ("כדאי לבדוק את האיות") או דווקא לפרגן להם ("מעולה! קראת את כל ההודעות").


מצב אפס באתר של חנות Story
מצב אפס באתר של חנות Story

סטיקי (Sticky) – כינוי לאלמנט בממשק שנשאר "תקוע" במקומו גם כשאנחנו גוללים או זזים למקום אחר בעמוד.


ספר מותג (Brand Book) – מדריך כתוב שאמור להיות התנ"ך של אנשי המקצוע כשהם באים ליצור תוכן למותג מסוים. ספר מותג לרוב יכיל התייחסות קצרה לחזון המותג, ערכים נבחרים, קהל יעד ועוד. למרבה הצער, רוב ספרי המותג לא מתייחסים בהרחבה לתכנים ולכללי הכתיבה למותג, אלא מתמקדים בדרך כלל בצד הגרפי או הוויזואלי שלו (לוגו, צבעים, גופנים וכו'). זאת הסיבה שכותבי UX יבקשו בדרך כלל ליצור מסמך אפיון שפה (ראו ערך) לפני שיתחילו בכתיבת קופי ומיקרו-קופי למותג.


סרגל ניווט (Navigation Bar) – רכיב בממשק שתפקידו לעשות סדר למשתמשים בעמודים שזמינים להם (כולם או רק חלקם). זה בעצם תפריט של לינקים שמוצגים זה לצד זה או אחד תחת השני.


עמוד 404 (Error 404) – כינוי לעמוד ייעודי באתר שאליו מגיעים כשיש איזושהי בעיה בעמוד שאליו ביקשנו להגיע (הלינק היה שבור, התוכן נמחק, החיפוש היה פגום וכו'). במקום להיות התחנה האחרונה של המשתמשים באתר שלנו, עמוד 404 יכול להיות תחילתה של ידידות נפלאה אם כותבים אותו נכון – מוזמנים לבקר במדריך שלי לכתיבת 404.


פופ-אפ / חלון צץ (Pop-Up) – חלון קטן שנפתח בקפיצה באמצע המסך ומאלץ אותנו לפעול בתוכו או לסגור אותו לפני שנוכל להמשיך בדרכנו הווירטואלית. כשהוא לא משמש כפרסומת מציקה, תפקידו של הפופ-אפ היא להפנות את תשומת לבנו להודעה שלממשק חשוב להגיד.


פופ-אפ בתן ביס
פופ-אפ חמוד בתן ביס

פירורי לחם (Breadcrumbs) – מעין סרגל ניווט בממשק היררכי שמציג את הקטגוריות שמחלקות את התוכן לעמודים שונים, מהגדולה ביותר לקטנה ביותר, לפי הסדר (למשל: דף הבית > מכשירי חשמל > מקררים). פירורי לחם עוזרים למשתמשים שלנו להתמצא במרחב התוכן העשיר שאנחנו מציעים להם.


פירורי לחם אצל זאפ
פירורי לחם אצל זאפ

פלואו (Flow) - רצף המסכים שהמשתמשים עוברים במטרה לבצע פעולה באתר או באפליקציה. למשל: פלואו שחזור סיסמה יכלול את כל המסכים לפי הסדר שמשתמשת עוברת בהם במטרה לשחזר את הסיסמה שנשכחה. פלואו יכלול את כל ההתפצלויות השונות האפשרויות לפי ביצועי המשתמשת.


פרוגרס בר (Progress Bar) – אלמנט גרפי ו/או מילולי שמתפקד כסרגל התקדמות שמשקף למשתמשים שנמצאים בתהליך שכולל כמה שלבים, באיזה שלב הם נמצאים וכמה עוד יש לפניהם.


פרסונה (Persona) – מושג קצת מבלבל פשוט כי הוא יכול להופיע בשני מובנים די מנוגדים: יוזר פרסונה (User Persona) והפרסונה המותגית.

המובן הראשון מתייחס למשתמש הדמיוני האולטימטיבי שלנו – מי שאנחנו מדמיינים בראש שישתמש בממשק שלנו, כולל מאפיינים אישיותיים, דפוסי התנהגות, אוריינות דיגיטלית (ראו ערך) וכו' (למשל: "האם רחלי, המשתמשת הדמיונית שלנו, יודעת למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו כותבים שנשלח לה קוד אימות – או שצריך להסביר?").

המובן השני מתייחס דווקא לצד השני – לדמות המדומיינת (או האמיתית לחלוטין) שמייצגת את המותג שלנו. את הדמות הזאת בונים כחלק מתהליך אפיון שפה ככלי שימושי לביסוס השפה המותגית (למשל: "האם רחלי, הדמות המותגית שלנו, אומרת היי או שלום?").


צ'טבוט (Chatbot) – ממשק דיגיטלי דמוי שיחה שהמשתמשים שלנו יכולים לנהל מול ישות וירטואלית באמצעות תיבות שיחה ייעודיות. צ'טבוט יכול להיות "סגור" (כלומר, מאפשר שאלות ותשובות קבועות שנכתבו מראש) או "פתוח" (מאפשר לכתוב שאלות ותשובות באופן חופשי). צ'טבוט "חכם" הוא כזה שיכול להבין שפה אנושית ולענות בהתאם בזכות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. צ'טבוט "טיפש" יצריך כותב.ת מיקרו-קופי שיכתבו את התוכן.


צ'ק בוקס (Check Box) – רכיב בממשק שבו המשתמשים צריכים לסמן "וי" בריבוע או עיגול קטן כדי לאשר את הטקסט שלידו.


קול טו אקשן (CTA – Call To Action) – הגביע הקדוש של ההנעה לפעולה. אם מסתכלים על מיקרו-קופי, אחד מהתפקידים שלו הוא לסייע ולהוביל את המשתמשים בניווט ובביצוע פעולות בממשק. הטקסטים הספציפיים שמניעים לפעולה מיידית מכונים CTA והם יכולים להופיע כתוכן פשוט ("התקשרו עכשיו!"), כלינקים ("לחצו כאן") וככפתורים ("להרשמה מיידית").


קומפוננטה (Component) – כינוי גנרי לכל אחד מהרכיבים השונים שמרכיבים את הממשק – למשל: מנוע החיפוש או סליידר של תמונות.


קוקיות (Cookies) – קבצים שאתרים ואפליקציות שומרים אצלם כדי לזהות את המשתמשים בביקורים הבאים. מכיוון שהם מחויבים לקבל מאיתנו אישור לפעולת השמירה, לכותבי UX יש הזדמנות להציע לגולשים שלהם קפה ועוגיות.


גם קוקית וגם דיסקליימר במחיר אחד בבנק הפועלים
גם קוקית וגם דיסקליימר במחיר אחד בבנק הפועלים

רֶמֶז צָץ / טול-טיפ (Tool Tip) – טקסט שנפתח בחלון קטן כשאנחנו "עומדים" על אייקון או מילה בממשק ומטרתו להסביר או להוסיף מידע על האלמנט.


רספונסיביות (Responsiveness) – תכונתו הנהדרת של ממשק להתאים את עצמו לפלטפורמות דיגיטליות שונות (דסקטופ, מובייל וכו'). כלומר, ממשק שהתצוגה שלו משתנה בהתאם למכשיר שבו משתמשים, הוא ממשק רספונסיבי.


שדה טופס (Form Field) – כל טופס דיגיטלי מורכב משדות שהמשתמשים שלנו צריכים למלא בעצמם (למשל: שם, מספר טלפון וכתובת מייל). שדות שמחייבים תשובה יסומנו בדרך כלל בכוכבית (שדות חובה). כותבי מיקרו-קופי אחראיים על שמות השדות ועל הטקסט שיופיע (אם יופיע) בתוכם – מה שנקרא "שומר מקום" (ראו ערך).


שומר מקום (Place Holder) – פלייס הולדר הוא כל טקסט שמופיע בתוך שדה שעלינו למלא, לפני שנגענו בו. פלייס הולדר הוא מקום קלאסי לעזור למשתמשים שלנו למלא את השדה כמו שהם צריכים. אנחנו יכולים להסביר להם למה הוא מיועד, לתת דוגמה או להכניס הוראה.


שומר המקום במנוע החיפוש של גוגל
שומר המקום במנוע החיפוש של גוגל

שמישות (Usability) – וויקיפדיה מגדירה שמישות כ"מידת הקלות שבה ניתן להשתמש במוצר מסוים". מבחינת כותבי UX, שמישות היא אחת מסיבות הקיום של מיקרו-קופי: בעזרת התוכן שנכתוב, תפקידנו הוא להדריך וללוות את המשתמשים בעודם עושים את דרכם הווירטואלית בממשק הדיגיטלי שלנו.


שפה א-מגדרית – עברית, למרבה צערם וצערן של כותבי וכותבות UX, היא שפה ממוגדרת. כלומר, הפנייה הלשונית שלנו אל א.נשים מושפעת מהשאלה מה מינם – זכר או נקבה. אחד הכללים החשובים של מיקרו-קופי הוא שהפנייה צריכה להיות מותאמת להגדרה המגדרית של המשתמשים.ות שלנו – ולכן נימנע לחלוטין ממתן ציווים ופניות בלשון זכר יחיד. בשנים האחרונות נוצרו לא מעט שיטות וכלים שמטרתם להתגבר על קשיי השפה המגדרית – חלקם טכניים וחלקם לשוניים. כדאי לקרוא על כך כאן.


תפריט דרופ-דאון (Drop Down Menu) – רכיב בממשק שבו המשתמשים צריכים לבחור אפשרות אחת או יותר מתוך תפריט שנפתח וגוללים בו למטה ולמעלה.


תפריט המבורגר (Hamburger Menu) – לא, אף אחד לא מתכנן כרגע את ארוחת הצהריים שלו. המבורגר הוא כינוי לאייקון מסוים שמסמל תפריט ניווט בממשק וצורתו – שלושה קווי רוחב אחד מעל השני – כנראה מזכירה למעצבים רעבים את המאכל.


מימין: תפריט המבורגר באפליקציית פייסבוק
האייקון הימני: תפריט המבורגר באפליקציית פייסבוק

253 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page