אז יש לכם אתר, אפליקציה, בוט או ממשק דיגיטלי אחר, והבנתם שהגיע הזמן להעביר את מלאכת הכתיבה לאנשי מקצוע שמתמחים בזה.
קודם כל - כל הכבוד! זה לא מובן מאליו. יותר מדי ממשקים נכתבים על ידי אנשי פרודקט, פיתוח ושיווק, שהם אולי מעולים בעבודה שלהם, אבל כתיבת קופי או מיקרו-קופי היא מקצוע בפני עצמו.
מוצרים שלא עברו עליהם כותב או כותבת מקצועיים עלולים להיות פחות שמישים, פחות מניעים לפעולה ופחות בשפת המותג – שלא לדבר על עילגים, שגויים או סתם לא יעילים.
שוק כתיבת הקופי והמיקרו-קופי בישראל הולך וצומח במהירות. מצד אחד, אלה חדשות טובות בשבילכם, פשוט כי יש מבחר גדול של כותבים וטווח רחב יותר של מחירים. מצד שני, הבחירה בכותב או בכותבת שיעשו את העבודה הטובה ביותר בשבילכם הופכת לקשה יותר.
אז מה עושים?
או, בשביל זה אני כאן 😊
על בסיס הניסיון וההיכרות שלי עם הצרכים של הלקוחות – ועם הצד של הכותבים והכותבות - גיבשתי רשימה של שישה סעיפים שיכולים לעזור לכם לבחור את הכותב.ת המושלם לממשק שלכם. שנתחיל?
1. תוכן, כתיבת UX, קופי או מיקרו-קופי?
בעברית יש לא מעט מילים לתיאור אנשים שכותבים לפרנסתם: יש כותבי תוכן, יש קופירייטרים ויש כותבי מיקרו-קופי (שהם גם כותבי UX או כותבי חוויית משתמש). המצב הקיים מבלבל כי לא כולם משתמשים באותן הגדרות.
למרות זאת, אפשר להבחין באופן כללי בין תוכן/קופי לבין מיקרו-קופי/כתיבת UX. ההגדרה המדויקת ביותר, למרבה הצער, היא על דרך השלילה: קופי הוא כל מה שאינו מיקרו-קופי. כלומר, קופי הוא תוכן שאינו קשור ישירות לפעולות של המשתמשים בממשק. או במילים אחרות, כל מה שמתבסס על קריאה "פסיבית".
אם ניקח אתר תדמית פשוט כדוגמה, אנשי קופי יכתבו את הטקסטים "הארוכים" יותר: הטקסטים השיווקיים בהומפייג' ואת העמודים של מי אנחנו (about us), השירותים שלנו (what we do), הפרויקטים שלנו וכו'.
אנשי מיקרו-קופי יטפלו לכם בכפתורים, בסרגלים, במנוע החיפוש, בתהליכי הרשמה וכניסה, בהודעות שהמשתמשים מקבלים, בעמוד יצירת הקשר וכו'. כלומר, בנגיעות הטקסטואליות שקשורות בפעולות בממשק.
אם אתם צריכים רק כותב.ת קופי או רק כותב.ת מיקרו-קופי, מצבכם פשוט יחסית. אם, לעומת זאת, אתם רוצים שמישהו אחד יטפל בכל הטקסטים בכל הממשק, אתם זקוקים לכותבים משולבים – כלומר, כאלה שכותבים גם קופי וגם ומיקרו-קופי – ולכן כשאתם מדברים עם כותבים פוטנציאליים, חשוב להדגיש מה בדיוק הצרכים שלכם. אני, אגב, כותבת גם וגם 😊
מה צריך לשאול: האם את.ה כותב.ת קופי או מיקרו-קופי?
2. שפת הממשק
כמה מהשיחות הכי מבטיחות שלי עם לקוחות פוטנציאליים התחילו בהתלהבות הדדית ואז הסתיימו בבת אחת, כשהודעתי שאין לי אנגלית כשפת אם. אז האם באמת צריך שפת אם כדי לכתוב קופי ומיקרו-קופי? הדעות חלוקות.
נכון, כולנו למדנו אנגלית בבית הספר, ראינו מלא סרטים וסדרות, ואנחנו מסתדרים מעולה בחו"ל. ועדיין, הממשק שלכם חייב לדבר בשפה מושלמת לקהל היעד שלו. אם הכותב.ת שלכם לא יודעים להגיד מה הניואנסים בין hey, hello ו-hi ואם צריך כאן אות גדולה או לא, יכול להיות שתהיה בעיה.
בקיצור, ההמלצה שלי היא לא לדקדק בשאלה באיזו שפה בדיוק הכותבים המיועדים שלכם נגמלו מחיתולים, אבל כן לדרוש היכרות צמודה עם שפת הממשק - בעיקר אם קהל היעד שלכם מצפה לרמת כתיבה גבוהה שכוללת משחקי מילים שנונים והיכרות עם הסלנג המקומי.
מה צריך לשאול: מה רמת השליטה שלך בשפת הממשק?
3. ניסיון ותיק עבודות (אבל!)
יסלחו לי כל הכותבים המתחילים – ואני, שהייתי פעם כזאת – אבל אם הייתי צריכה לקחת בעל מקצוע כדי לתקן לי את האסלה, לטפל בתיק ההשקעות שלי או ללמד את הילדים שלי צרפתית, לא הייתי הולכת על זה שהרגע התחיל.
נכון, גם כותבים מתחילים צריכים הזדמנות ויכול להיות שתפספסו כותב.ת מצוינ.ת, אבל כשצריך לחסוך טעויות, אי-התאמות והשקעה של זמן וכסף, לדרוש ניסיון מוכח בכתיבת קופי ומיקרו-קופי זה שלב חיוני. מה שכן, חייבים לקחת בחשבון שכותבים מנוסים יהיו לרוב יקרים יותר.
הדרך הטובה ביותר לבדוק ניסיון היא לבקש תיק עבודות ולבחון אותו לעומק. אבל! זה המקום לסייג ולומר דבר חשוב: כותבי קופי ומיקרו-קופי לא כותבים לפי הטעם או הסגנון האישיים שלהם, אלא על פי צורכי הלקוחות ושפת המותג. זה אומר שגם אם לא התחברתם לסגנון של מוצר מסוים בתיק הלקוחות, זה לא אומר שלא תאהבו את הכותב.ת. זה רק אומר שלמי שכתבו את הטקסט יש את היכולת לכתוב גם בסגנון הזה.
זאת הסיבה שכדאי לבקש מהכותב.ת להסביר על הפרויקטים שלהם, לתאר את אפיון השפה שלפיו כתבו את התוכן – ולכוון אותם להציג לכם מוצרים או טקסטים שדומים בסגנון או בכיוון למותג שלכם.
מה צריך לשאול: מה הניסיון שלך בכתיבת קופי/מיקרו-קופי?
4. אפיון שפה
אפיון שפה הוא מסמך כתוב שאמור להיות התנ"ך של כותבי המיקרו-קופי שלכם. אם יש למותג שלכם אפיון שפה מעולה, אתם יכולים להסתפק בבדיקה שהכותבים המיועדים שלכם יודעים לעבוד על פי אפיון שפה מוכן. אבל אם אין לכם מסמך אפיון שפה, הכתיבה שלו אמורה להיות השלב הראשון של כותב.ת התוכן שתבחרו.
יצירת מסמך אפיון שפה היא לא משימה בלתי אפשרית, אבל גם כאן הייתי ממליצה לקחת איש מקצוע שכבר התנסה בכתיבת אפיון שפה אחד או יותר. למרבה הצער, סביר להניח שהכותבים שתשקלו לשכור לא יוכלו להראות לכם מסמכים שכתבו בעבר – מהסיבה הפשוטה שרוב מסמכי אפיון השפה נכתבים במסגרת הסכמי סודיות שאוסרים על הכותבים לשתף אתכם בתוצר.
מה צריך לשאול: מה הניסיון שלך ביצירת אפיוני שפה?
5. היכרות עם קהל היעד
אחת האנקדוטות האהובות עליי היא הסיפור על איך קיבלתי לידיי לכתוב אפליקציה לנשים בהיריון. מי שכתב את הבסיס למסכים (אנשי האפיון או הפרודקט) החליט לברך את הנשים שמגיעות לאפליקציה בברכה הבאה: "בהיריון? מזל טוב!". על פניו – קופי ראוי ולגיטימי. בפועל – טעות שנובעת מחוסר היכרות עם קהל היעד. מבחינת לא מעט נשים בישראל, לברך ב"מזל טוב" לפני שיש להן ילד.ה בריא.ה ביד זה ביג נו נו. שינוי קטן של "מזל טוב" ל"בשעה טובה" חסך כאן חיכוך פוטנציאלי עם המשתמשות העתידיות של האפליקציה.
הסיפור הקטן הזה הוא רק דוגמה קטנה לצורך גדול בהיכרות מקרוב עם המשתמשים שלנו לפני ובמהלך כתיבת קופי ומיקרו-קופי. לא, אני לא אומרת שחייבים רישיון על משאית כדי לכתוב אפליקציה לנהגים - אבל כן צריך להכיר את קהל היעד על המאפיינים השונים שלו והשפה שבה הוא מדבר כדי לכתוב מיקרו-קופי שיושב בול. זאת, אגב, הסיבה לכך שהשלב הראשון שלנו בכתיבה צריך להיות יצירת מסמך אפיון שפה שבמסגרתו נערוך מחקר משתמשים מדוקדק.
מה צריך לשאול: מה ההיכרות שלך עם קהל היעד? מה יהיו הכלים שלך להכיר את המשתמשים מקרוב?
6. קופי-טסט
אאוץ', נגעתי בנקודה כואבת. אני מודה שקופי-טסט הוא כלי שנוי במחלוקת. יש אנשי תוכן שיגידו לכם שאי אפשר לבחון את הכתיבה שלהם על בסיס משימה חד-פעמית ותלושה מהקשר רחב של היכרות עם המוצר, הממשק, קהל היעד וכו' – והם צודקים לחלוטין.
מצד שני, אין הרבה כלים תכל'סיים ויעילים כמו בדיקה בפועל של אנשי המקצוע שאתם שוקלים לשכור – בעיקר אם הם מתחילים ואין להם תיק עבודות גדוש.
הבעיה היא שלא קל להכין קופי-טסט טוב. קופי-טסט אמור להציב בפני הנבדקים מלכודות קופי ומיקרו-קופי מרכזיות - ולבדוק את מידת ההתמודדות שלהם איתן. רק כך הוא יוכל לגלות לכם אם הכותב.ת יודעים להימנע מלשון מגדרית, לכתוב קצר וקולע, לנסח לפי כללי הכתיב והדקדוק וכו'.
אז בעיניי יש שתי נקודות שכדאי לקחת בחשבון:
· אם יש לכם מסמך אפיון שפה, כותבים פוטנציאליים אמורים לדעת לקרוא אותו ולהסתמך עליו בכתיבה של כמה מסכים. אם אין לכם מסמך כזה, צריך להיות סלחניים כלפי הכותבים שאתם בודקים, כי הם מסתמכים רק על תחושות בטן והנחות מוקדמות לגבי המוצר, המשתמשים והשפה.
· בדיקה של מיקרו-קופי טוב לא מתחילה ונגמרת בשאלה אם אהבתי או לא אהבתי את הקופי-טסט. יש דברים מסוימים שצריך לדעת לחפש ולבדוק. לכן אם אתם מתכננים להגיש קופי-טסט לכותבים פוטנציאליים, כדאי שיכין ויבדוק אותו איש תוכן מקצועי. אבל, אוי, זה בדיוק מה שאתם מחפשים 😳
ועוד משפט אחד: קופי-טסט טוב לא צריך להיות ארוך, אבל הוא חייב להיות חכם. בעיקר אם אתם לא משלמים על הזמן של מי שאתם בוחנים (וכן, לחלוטין ראוי בעיניי לשלם על קופי-טסט).
מה צריך לעשות? להכין קופי-טסט איכותי שיודע לבדוק את כל הנקודות הנכונות.
זהו, מקווה שעזרתי במשימה לא קלה.
אם יש לכם שאלות, הצעות או עצות נוספות - אשמח לקרוא :)
Comments