ivylele
- 18 במרץ
- זמן קריאה 3 דקות

נקודה למחשבה (או: מתי משתמשים בנקודה כשכותבים לדיגיטל?)

כן, זה פוסט שלם על נקודה קטנה: מתי צריך לשים נקודה בסוף משפט כשכותבים קופי ומיקרו-קופי לממשקים דיגיטליים, מתי לא צריך – ולמה בעצם יש התלבטות?

ככל שאנחנו מעמיקים במאה ה-21, נדמה שהחוקים הישנים של כתיב, פיסוק ותחביר לא תמיד שורדים את המהמורה של המעבר לדיגיטל. הכתיבה הדיגיטלית מתנהגת יותר ויותר כמו כתיבה "מדוברת" ופחות כמו כתיבה "כתובה".

כבר ב-2015 פורסם מחקר שהראה שכשא.נשים משתמשים בנקודה בסוף משפט בתכתובת צ'ט, המסר שלהם נתפס בעיני הנמענים שלהם פחות כן ויותר אדיש. כנראה בגלל שהיא נתפסת כפורמלית בסיטואציה לא פורמלית.

גם מחקרים אחרים מצאו שהשימוש בנקודה הופך את הטקסט במקרה הטוב לרשמי או מרוחק, ובמקרה הרע - לתוקפני או כועס.

נקודה זה כועס? (מתוך המאמר המעניין של מיקה נטוביץ' מנצור ב"נקודת מפגש")

אז נדמה שהנקודה ברורה למדי (pun intended) לגבי התכתבויות בסיטואציות אנושיות כמו בוואטסאפ, בטלגרם וברשתות החברתיות.

אבל מה בנגע לטקסטים דיגיטליים שאינם מגיעים כחלק מהתכתבות אנושית? מה למשל עלינו לעשות כשכותבים וכותבות קופי ומיקרו-קופי לאתרים ולאפליקציות? האם עלינו להיפרד לשלום מהנקודה לטובת טקסטים חסרי סיום מוגדר?

התשובה שלי לשאלות האלה היא מורכבת. כלומר, כן ולא. לא, לא צריך לוותר לגמרי על הנקודה, אבל כן, צריך לשקול את הנחיצות שלה במקרים מסוימים. באופן עקרוני, אני נוטה להימנע מנקודות במקומות שלא חייבים אותן כדי להבין את הטקסט.

מתי, למשל, לא צריך נקודות? הנה דוגמה טובה מהאתר של מנורה:

לעומת זאת, אם הייתי צריכה לשפוט לפי הדוגמה הבאה, הייתי מהמרת שב-Wobi משלמים לכותבים על פי כמות נקודות 😊

ואיך הנקודות האלה גורמות לכם להרגיש? (Wobi)

אף אחת משלוש הנקודות כאן לא נחוצה באמת כדי לעזור לנו לקרוא את הטקסט ולהפסיק איפה שצריך. מה התוצאה הרגשית שיש לנקודות האלה? אני לא יכולה לדעת בלי מחקר משתמשים, אבל אם יש אפילו סיכוי קל שזה פוגע באמינות, בכנות או בחיוביות של הטקסט, כנראה שעדיף היה לוותר עליהן.

אז מתי לבחור בנקודה ומתי לדעת לוותר? זאת השאלה. אחרי יותר מ-20 שנה של כתיבה לדיגיטל, ניסחתי לעצמי כמה כללי אצבע:

נקודה בסוף משפט עצמאי

הבחירה הכמעט גורפת שלי היא לא להשתמש בנקודות בסוף משפטים שאין אחריהם המשך טקסטואלי כלשהו.

במקרה הבא, למשל, אין שום סיבה לשימוש בנקודה בטקסט הקטן יותר, כמו שאין סיבה לשימוש בנקודה בטקסט שמשמש ככותרת:

נקודה? באמת שלא הייתם צריכים (מנורה מבטחים)

גם במקרה הבא הייתי מוותרת על הנקודה.

נקודה בסוף משפט שיש לו המשך

כמובן שחייבים נקודה בסוף משפט שנמצא כחלק מפסקה, אחרת לא נדע מתי לעצור ולעבור למשפט הבא. אבל מה לגבי המשפט האחרון בסוף פסקה? כאן זה כבר עניין של החלטה.

במקרה שלפנינו, ביטוח 9 בחרו לשים נקודה בסוף הפסקה, למרות שמבחינה ויזואלית, אין שום בלבול לגבי המשך הקריאה. המילים "צפו בסרטון קצר" מופיעות בשורה נפרדת ובפונט שונה, כך שלמעשה יכולנו לוותר על הנקודה אחרי המילים "דיגיטלי וזול". עניין של השקפה.

שינינו פונט, גודל או עברנו שורה? בדרך כלל במקרים כאלה לא חייבים נקודה, אלא אם יש חשש שא.נשים יקראו את הטקסט ברצף.

במקרה הבא, למשל, ממש לא היה צורך בנקודה:

לעומת זאת, במקרה הבא, ההחלטה לא חד משמעית. מצד אחד, יש שינוי בפונט - אבל יש סיכוי שקוראים היו ממשיכים ברצף אם לא הייתה כאן נקודה לעשות סדר.

נקודה בסוף כותרות וכותרות משנה

בתקשורת המודפסת נהוג הכלל שאין שמים נקודה בסוף כותרות – ראשיות או משניות. מפתיע לגלות שדווקא עיקרון זה נשבר לפעמים בעידן הדיגיטלי. בדרך כלל נקודות בסוף כותרות יגיעו כתוצר של החלטה עיצובית – במקום שבו רוצים להדגיש את אפקט ה-Mic Drop.

האם על זה חשב מי שכתב את ההפניה הבאה למוצר של מנורה מבטחים? אולי. ואולי הפסיק המיותר מרמז שאין כאן חשיבה מתוכננת אלא דווקא חוסר תשומת לב.

נקודה בסוף סעיפים ברשימה ממוספרת או מופרדת בבולטים (Bullets)

אם תשלחו אותי לאקדמיה ללשון, דעו לכם שאפילו המוסד המכובד לא הכריע בסוגיה מורכבת זו. מבחינתם, אפשר להפריד בין סעיפים בלי לפסק כלל או תוך בחירה בפסיק-נקודה (;) או בנקודה.

הגישה שלי היא לא חד-משמעית, אבל הכלל שמוביל אותי ב-99% מהמקרים הוא שאם מדובר ברשימת מכולת עם סעיפים קצרים - אוותר על הפיסוק לחלוטין. אבל, אם כל סעיף ברשימה הוא משפט מורכב ונפרד, אסיים אותו בנקודה.

הנה למשל רשימת בולטים שבה בחרו לוותר על נקודות - ואני הייתי דווקא משאירה אותן הפעם:

את הכלל שלי אני מרחיבה לשימוש גם במקרים של סעיפים שמופיעים ליד או מתחת לאייקונים גרפיים. למשל כאן:

יש אייקונים? לא צריך נקודות (בנק הפועלים)

נקודה בסוף לינקים

לוותר (אלא אם כן הלינק הוא חלק ממשפט שלם).

נקודה בסוף משפט בצ'ט-בוט

צ'ט-בוט הוא ככל הנראה הדוגמה הקרובה ביותר שיש לנו להתכתבות אנושית. ולכן, אם אנחנו מסתמכים על הממצאים שראינו, נרצה לוותר על נקודות כמה שיותר כדי להיתפס ככנים, רגישים ואנושיים בעיני המשתמשים שלנו.

מצד שני, זה לא אומר שצריך לוותר על נקודות לגמרי כמו שעושה במקרה הזה הצ'ט-בוט של AIG:

מה חשוב תמיד לעשות?

לשמור על אחידות! לא משנה אם בחרתם בסוף להשתמש בנקודה או להשמיט אותה – מה שחשוב זה שתעשו את זה באופן גורף בטקסטים מאותו הסוג.

למשל, כאן, ברשימת האייקונים של AIG, אפשר בהחלט לדון בשאלה אם היה צריך לסיים כל סעיף בנקודה או לא – אבל בכל מקרה צריך היה לשמור על אחידות, ולא לבחור לסיים בנקודה דווקא את הסעיף השמאלי והאחרון.

יש איזו נקודה שפספסתי? אשמח לשמוע :)

אם כתיבה נכונה חשובה לכם, אולי תרצו לקרוא על 17 טעויות הגהה שכותבים חייבים להכיר

איוי לרר

אישה של מילים