הסמס שהלחיץ אותי

סמס כזה נוחת אצלכם בטלפון. מה הסיכוי שתלחצו על הלינק?

ללחוץ או לא ללחוץ - זאת השאלה?

תראו כמה טעויות בהודעה אחת:

1. לא כותבים את השם שלי

2. לא כותבים מי השולחים

3. לא כותבים מאיזו חברה ההזמנה שלי

4. כותבים בשפה לא טבעית

הכי ספאם, לא?

זהו, שלא. במקרה הזה מדובר בסמס אמיתי ומהוגן לחלוטין. אז למה לעשות למשתמשים חיים קשים?

Say My Name

סמסים תפעוליים הם חלק בלתי נפרד מחוויית המשתמשים. בדרך כלל הם מספקים ללקוחות מידע חשוב (למשל: החבילה הגיעה) או מצריכים מהם פעולה קריטית (למשל: לתאם את מקום המסירה).

זאת בדיוק הסיבה שניסיונות פישינג מתמקדים בנקודה הזאת במסע הלקוחות - מה שמוביל לחשדנות ולפקפוק בכל סמס שאנחנו מקבלים.

כאן נכנסת לתמונה הפרסונליזציה - כלומר, שימוש חכם בנתונים האישיים של המשתמשים שיש לכם במערכת. כולנו מכירים את זה ממיילים וסמסים שיווקיים - ואלוהים עדי שזה יכול להיות מתיש ומציק - אבל במקום הנכון, פרסונליזציה היא לא פחות מחיונית.

פרסונליזציה היא לא רק שיטה לגרום למשתמשים להרגיש חשובים או לפתוח ניוזלטר - היא גם דרך פשוטה לעזור להם להבין אם הודעה היא פישינג, ספאם או הודעה לגיטימית.