מאקרו-קופי: למה כותבי מיקרו-קופי הם גם בעצם אנשי QA?
- איוי לרר
- 22 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
במסגרת חפיפה מקצועית שאני מעבירה בשבועות האחרונים, נתקלתי בצורך להסביר דבר אחד שהוא קריטי בעיניי בכל העשייה של כתיבת קופי ומיקרו-קופי:
אנחנו המשתמשיםות.
מכיוון שברוב הפעמים כותבי מיקרו-קופי הם לא חלק מצוות הפרודקט וה-UX, אנחנו למעשה הראשונים שנתקלים בפלואו ומנותקים מתהליך קבלת ההחלטות המקורי שהוביל לאפיון המוצר שמוצג בפנינו.
אפשר לחשוב שזה חיסרון, אבל למעשה זה יתרון גדול: אנחנו המשתמשים הראשונים של המוצר. ככאלה, חובה עלינו להיות גם ראש קטן וגם ראש גדול.
למה ראש קטן?
כי המשתמשים שלנו לא צריכים להשקיע מאמץ בלהבין את הממשק. הם אמורים להבין בדיוק מה עליהם לעשות, מה יקרה אם ילחצו על הכפתור ואיך הם מתפעלים את הסיטואציה. אם אני לא מבינה משהו, סביר להניח שעוד אנשים לא יבינו. ואם זה המצב, תפקידנו להתריע על זה.
למה ראש גדול?
כי אנחנו לא רק כותבי מילים – אנחנו אלה שבודקים אם המוצר עובד, נגיש, ברור וידידותי למשתמש. עלינו לחשוב על כל המקרים האפשריים: מה קורה אם המשתמשת רוצה לחזור אחורה או לבטל? מה קורה אם המשתמש לא מבין מונח במסך? מה יקרה אם הם יעשו פעולה "לא נכונה" מבחינת הממשק?
השורה התחתונה
גם מיקרו-קופי מעולה לא יכול לתקן אפיון לא מוצלח - ולכן אנחנו חייבים לא להתמקד רק בטקסטים, אלא להסתכל על התמונה המלאה. תיקונים בשלב האפיון הרבה יותר זולים מתיקונים בשלבים מאוחרים יותר, ולכן זה הזמן להעיר ולהאיר על כל דבר שנראה לנו לא נכון או לא מדויק בממשק.
כמו שבתחום המשפט יש את המונח של "האדם הסביר" – אז בעולם הממשקים הדיגיטליים, אנשי המיקרו-קופי צריכים להיות "המשתמש הסביר".
מה שמוביל אותי למחשבה שמציקה לי כבר הרבה זמן: אולי בעצם צריכים לקרוא לנו כותבי מאקרו-קופי? 🤔
תגובות